החלטה בתיק בש"א 963/05

1.      בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בתיק בש"א 5008/05 (במסגרת סק 219/05, מותב בראשות כב' השופטת יהלום). ההחלטה ניתנה ביום והומצאה למבקשים ביום 28.11.05, כך שהמועד להגשת בקשת רשות הערעור - בשים לב לכך שעסקינן בסכסוך קיבוצי - היה ביום 5.12.05. הבקשה להארכת מועד הוגשה רק ביום 15.12.05.

2.      בהחלטה לגביה מתבקשת הארכת המועד, בית הדין קמא דחה בחלקה את בקשת המבקשים דכאן (להלן - הפועל) למחוק על הסף את בקשת הצד המתוקנת שהגישו המשיבים דכאן (להלן - ההסתדרות) ושענינה בעיקר הטענה לפיה תשלום השכר לשחקנים במועדים החורגים מהוראות חוק הגנת השכר וביצוע ניכויים מסוימים מהשכר, מנוגדים לחוק ומהווים הלנת שכר. הטענות שנדחו הן אלה:

2.1.   טענת הפועל לפיה אין הבקשה ראויה להתברר בסכסוך קיבוצי. בית הדין קמא קבע כי ענינה של הבקשה חורג מענינם של שני השחקנים המוזכרים בה.

2.2.   טענת הפועל לפיה מאחר ובין הצדדים לא קיים הסכם קיבוצי לא ניתן לקיים בין הצדדים הליך קיבוצי. בית הדין קמא קבע - על יסוד הוראתו המפורשת של סעיף 24 (א) (2) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969, כי הליך קיבוצי יכול להתקיים גם בקשר להפרתו של "כל דין" ובכלל זה הוראות חוק הגנת השכר. עוד קבע בית הדין כי במסגרת ההליך העיקרי תתברר שאלת היציגות שהיא שאלה עובדתית.

2.3.   טענת הפועל לפיה הבקשה היא "עקיפה" של חובת הבוררות הקבועה בחוק הספורט, התשמ"ח - 1988. בית הדין קמא קבע שאין בחובת הבוררות כאמור  כדי למנוע את המשך ההליך שכן עסקינן בזכויות קוגנטיות אשר הפסיקה חזרה ושנתה לגביהן כי הן אינן כשירות להתברר בבוררות.

3.      נימוקי הבקשה הם:

3.1.   ב"כ הפועל סבר בטעות כי עומדים לרשותו 30 ימים להגשת הבקשה אלא שביום הגשת הבקשה הנוכחית הסתברה לו "טעותו" ולפיה המועד להגשת הבקשה על פי תקנות בית הדין לעבודה הוא 15 ימים בלבד.

3.2.   בקשת רשות הערעור מכוונת כנגד "עקיפת" הוראות חוק הספורט וכנגד הלבשת הסכסוך הנוכחי במחצלות של סכסוך קיבוצי.

3.3.   מלפני "בית הדין קמא" יצאה "החלטה נוגדת לחלוטין בענינם של המבקשים ... (עב 9127/04, בש"א 7501/04)" (הדגשה הוספה - א.א.), וזאת אך שלושה ימים קודם למתן ההחלטה נשוא הבקשה (להלן - ההחלטה הקודמת).

3.4.   יש צורך להביא את הענין בפני בית הדין הארצי לצורך קביעת הלכה מחייבת בעניין.

3.5.   "מאזן הנזקים" נוטה לטובת הפועל שכן לא יגרם להסתדרות כל נזק שכן ממילא העיקרי ענינו "כספי".

4.      ההסתדרות מתנגדת לבקשה,  מנימוקים אלה:

4.1.   יש לדחות על הסף את הבקשה מאחר והיא הוגשה באיחור ניכר (10 ימים) ומבלי שהיא נתמכה בתצהיר.

4.2.   גם בסכסוך קיבוצי על המבקש להאריך את המועד שנקבע בחיקוק להצביע על קיומו של טעם מיוחד. במקרה הזה הפועל לא השכילה להצביע על קיומו של טעם כזה.

4.3.   טעות של ב"כ לגבי מועד הגשת הבקשה אינה עולה כדי טעם מיוחד, גם לא לפי הגישה הסלחנית של בית הדין לעבודה.

4.4.   אין בהחלטת בית הדין קמא שום חידוש. ההפניה להחלטה נוגדת הינה בבחינת הטעיה, שכן ההחלטה האחרת אינה נוגעת לענין.

4.5.   סיכויי בקשת רשות הערעור קלושים.

4.6.   "מאזן הנזקים" אינו רלוונטי, ובכל מקרה טענות הפועל בענין זה מנוגדות להוראות התקנות ולהלכה הפסוקה כי סכסוכים קיבוציים יש לברר במהירות.

4.7.   ממילא כל טענות הפועל יוכלו להתברר במסגרת של ערעור בתיק העיקרי, כל שיוגש.